מקור זבחים מ״ב ב
1 וְהָא ״בֵּין בֵּין״ קָתָנֵי! קַשְׁיָא.
2 אָמַר מָר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. מִכְּדֵי כָּרֵת לָא מִיחַיַּיב עַד שֶׁיִּקְרְבוּ כׇּל מַתִּירָיו – דְּאָמַר מָר: כְּהַרְצָאַת כָּשֵׁר כָּךְ הַרְצָאַת פָּסוּל; מָה הַרְצָאַת כָּשֵׁר – עַד שֶׁיִּקְרְבוּ כׇּל מַתִּירָיו, אַף הַרְצָאַת פָּסוּל – עַד שֶׁיִּקְרְבוּ כׇּל מַתִּירָיו.
3 וְהָא כֵּיוָן דְּחַשֵּׁיב בֵּיהּ בִּפְנִים פְּסוּלָה – כְּמַאן דְּלָא אַדֵּי דָּמֵי; כִּי הָדַר מַדֵּי בַּהֵיכָל – מַיָּא בְּעָלְמָא הוּא דְּקָא מַדֵּי!
4 אָמַר רַבָּה: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּאַרְבָּעָה פָּרִים וּבְאַרְבָּעָה שְׂעִירִים.
5 רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּפַר אֶחָד וְשָׂעִיר אֶחָד, לְפִיגּוּלוֹ מְרַצֶּה.
6 אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ. וְהָא תַּנְיָא אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע! הָא כְּמַאן דְּאָמַר מְעָרְבִין לַקְּרָנוֹת, וְהָא כְּמַאן דְּאָמַר אֵין מְעָרְבִין לַקְּרָנוֹת.
7 וְהָא תַּנְיָא אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה! הָא כְּמַאן דְּאָמַר שִׁירַיִים מְעַכְּבִין, הָא כְּמַאן דְּאָמַר אֵין שִׁירַיִים מְעַכְּבִין.
8 מֵיתִיבִי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּקְמִיצָה, בְּמַתַּן כְּלִי וּבְהִילּוּךְ;
9 אֲבָל בָּא לוֹ לְהַקְטָרָה – נָתַן אֶת הַקּוֹמֶץ בְּמַחְשָׁבָה וְאֶת הַלְּבוֹנָה בִּשְׁתִיקָה, אוֹ שֶׁנָּתַן אֶת הַקּוֹמֶץ בִּשְׁתִיקָה וְאֶת הַלְּבוֹנָה בְּמַחְשָׁבָה – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בּוֹ כָּרֵת עַד שֶׁיְּפַגֵּל בְּכׇל הַמַּתִּיר.
10 קָתָנֵי מִיהָא אֶת הַקּוֹמֶץ בִּשְׁתִיקָה וְאֶת הַלְּבוֹנָה בְּמַחְשָׁבָה – וּפְלִיג! אֵימָא: כְּבָר נָתַן אֶת הַלְּבוֹנָה בְּמַחְשָׁבָה.
11 חֲדָא, דְּהַיְינוּ רֵישָׁא! וְעוֹד, הָא תַּנְיָא: וְאַחַר כָּךְ! קַשְׁיָא.
12 מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל – הַקּוֹמֶץ, וְהַקְּטֹרֶת, וְהַלְּבוֹנָה,
פירוש רש"ש על זבחים מ״ב ב
1 גמרא והא בין בין קתני קשיא. מכאן תמיה אנכי על פי' הר"ש והא"ר בפ"י דאהלות מ"ד על הא דאיתא שם בין מלמעלן בין מלמטן. דהיינו שתיהן יחד. והבאתי דבריהם במו"ק כ ב בד"ה ואחותו. וכן מפרש המרדכי בשם ר' יואל הא דאיתא שם בין מאביו בין מאמו ואני הבאתי שם כיוצא בזה מגמרא דקדושין וכן בב"ב נה ב הקבוע בין בימה"ח ובין בימה"ג משם יש לדחות דש"ה דקתני בין. ובגי' המשנה ליתא כלל בין ובין:
2 שם והא כיון דחשיב ביה בפנים פסולה כי הדר כו'. כצ"ל ומה שבינתים מיותר וכן ליתא במנחות:
3 תד"ה כי. הקשה בקונט' בהקומץ ושוחט ומקבל נמי כו' דכי חשיב בשחיטה או בקבלה כו'. כצ"ל: